הנורמלי החדש

I’m starting this blog post and I know I’m not going to finish it. This is going to be a live post and I’m going to to add to it piece by piece, little by little. This is because I don’t think it’s possible to tell what is הנורמלי החדש הולך להיות, אתה יכול?

Anyhow I think it’s necessary that we try and ללמוד כבר את הלקחים שהמגיפה חשבה אותנו כפי שנעשה אחרי כל מאמץ, וצריך גם להיות כאן יצירתיים ולנסות לעצב את העתיד שלנו בצורה מכבדת ובת קיימא יותר.

המחשבה הראשונה שבכנות אני חייב להודות ששנאתי את הגרסה הקודמת של חיי העבודה שלנו היו התורים על הכביש המהיר. זה באמת משהו שמעולם לא הבנתי: למה מיליון אנשים צריכים לעזוב את הבית באותו זמן כדי להיות במשרד בו זמנית ולגרום לחסימה מוחלטת של הכבישים ולהידרדר שעות יומיומיות בנסיעה?

The answer was simple: the companies were imposing it. But now some companies aren’t imposing it any longer. So you can choose your way of life and choose a company that matches your lifestyle and work for them.

אז מה באמת השתנה? אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל על כמה שינויים קטנים שעושים הבדל עצום. קודם כל אפשרות להצטרף לפגישות באופן וירטואלי. Before the pandemic most of us didn’t even have the option to join a meeting virtually, now I believe we all do.

ברגיל החדש לכל הפגישות יש אפשרות להצטרף מרחוק.

אנריקו פנטגוצי

השינוי העצום השני בשלב חדש זה של החיים הוא חשיבות הדיגיטל. הכל ממקור דיגיטלי כל דבר מחובר, כולם נמצאים במכשיר.

If you are not on the internet you don’t exist

מוטו שיווקי מתחילת שנת 2000

זה מוטו שיווקי ישן, שעדיין רלוונטי כמובן, אבל עכשיו יש לו יותר השלכות.

עבור חברות הדיגיטציה הפכה לדרך היחידה שבה הן יכולות לשרוד. עבור אנשים הפכה הדיגיטציה לאמצעי העיקרי ליצירת רשתות, עבודה ומקור מזון ואספקה.

רק לפני כמה שנים, נראה היה שענקיות הטכנולוגיה הגדולות ננעלו במרוץ חימוש כדי לראות מי יכול להכניס עוד ממתקים בחינם וארכיטקטורה מודרניסטית לקמפוסים הארגוניים המשגשגים שלהם. וזו הייתה הגרלה גדולה למועמדים, ומי יכול להאשים אותם? מי לא היה רוצה ללכת לעבודה במשרד עם חממה עתידנית ענקית, או לבחור מבין למעלה מ-30 מסעדות להפסקת הצהריים?

אבל עכשיו, כשמחפשי עבודה רבים מתראיינים לתפקידים מרוחקים, ורבות מהמשרות שפעם פעלו מתוך מפקדות טכנולוגיה נוצצות הולכות ומרוחקות לחלוטין, מה יעלה בגורלן של מכות הנוחות הארגוניות הללו?

פורבס

ההבדל החיובי שעושה שיחות ועידה בווידאו: אתה רואה אנשים.

אתה זוכר מתי נהגת לדבר עם אנשים בטלפון? האם היה קל יותר להבין אותם או קשה יותר? האם היה קל יותר להתקשר לאדם בטלפון או שקל יותר לשוחח איתו באמצעות MS Teams או Skype?

אני אישית שמתי לב א שיפור גדול ביחסים שלי עם אנשים מענפים שונים of my company and with suppliers since the introduction of MS Teams video calls in my daily routines. It’s easy to understand why. Before web conferencing became a standard I was not able to see the person I was speaking to, now I can. Even people I have never met in person I can see them face to face and hear them clearly.

למען האמת, אני שומע ומבין אותם אפילו טוב יותר מאשר באופן אישי. אם אתה מדמיין סיטואציה אישית, שבה אנשים נפגשים בחדר ישיבות פיזי תמיד יש רמה מסוימת של רעשי רקע, אנשים לא יכולים להשתיק את עצמם במרחב פיזי, הם מקלידים, הם מדפדפים, הם לועסים וכן הלאה. בנוסף, כאשר אתה נפגש באופן וירטואלי, אתה יכול לשים את האוזניות ולכוון את עוצמת הקול.

הכנסת שיחות וידאו עם סניפים אחרים של החברה או הספקים שלי השתפרה משמעותית מאז שאני משתמש בשיחות וידאו.

מְחַבֵּר

כאשר ערכתי פגישה עם הצוות העולמי נאלצתי להשתמש במערכת ועידת וידאו מסובכת שדרשה מאנשים ללכת לחדר ישיבות ולהפעיל מצלמה אחת לכל הצוות. למרבה המזל זה הסתיים.

אימון מרחוק

התחלתי להשתמש בשיתוף מסך לאימון עוד בשנת 2008. באותה תקופה קראו ל-MS Teams MS Communicator. היו לו פחות או יותר אותן פונקציות שיש לה כעת MS Teams. אולם בזמנו, אם אני זוכר, לא לכל מחשב הייתה מצלמת אינטרנט. באותה תקופה עבדתי בחברת וולט דיסני בלונדון כמנהל פרויקטים והייתי צריך לתקשר עם צוות מרוחק שהיה פרוש בין לונדון, לוס אנג'לס, איטליה, ספרד והונגריה.